1זה שביארנו שאין אדם מת ומשלם לא סוף דבר בשהמיתה והתשלומין באין על מעשה אחד כגון שסימא את עינו והרגו בה אלא אפילו סימא את עינו והרגו במכה אחרת כאחד אינו מת ומשלם הא כל שקדם חיוב תשלומין לחיוב מיתה חייב כמו שביארנו:2אירוסין אין מפקיעין מרשות אב ר"ל שזה שאמרו מ"ו ב' שכסף קדושיה של נערה לאביה כמו שיתבאר אף אם נתארסה ונתגרשה וחזרה ונתקדשה בנערות כסף קדושיה לאביה אבל קנסה מיהא לעצמה כמו שביארנו במשנה בנערה שנתארסה ונתגרשה:3בא עליה עד שלא נתארסה ואחר כך נתארסה קנסה לאביה שאין אירוסין מוציאין מרשות אב וכמו ששנינו נדרים ס"ו ב' נערה המאורסה הוא ואביה מפירין נדריה אבל אם בא עליה ואחר כך נשאת או בגרה או מת האב קנסה לעצמה שבגרות ונשואין מוציאין מרשות אב והוא שלא עמדה בדין קודם בגרות או נשואין או מיתת אב אבל אם עמדה בדין ואחר כך בגרה או נשאת קנסה לאביה ואם עמדה בדין ואחר כך מת האב קנסה לאחים שהם יורשי האב:
